סלעי ענק ניצבים זה לצד זה בצורות משונות. חלקם מונחים זה על גבי זה, אחרים נראים כאילו הונחו בדיוק במקום מסוים. ביניהם אפשר לזהות תעלות חצובות, שקעים עגולים ומעברים צרים.
זהו בגליק טאש (Beglik Tash), אתר פולחן תרקי קדום שמכונה לפעמים “סטונהנג׳ הבולגרי”.
אבל הסיפור המעניין באמת הוא לא רק מי השתמש במקום לפני אלפי שנים, אלא גם למה המחקר הארכאולוגי המשמעותי שלו התחיל רק בתחילת המאה ה-21.
מקדש בן יותר מ-3,000 שנה
בגליק טאש נמצא כ-5 ק״מ צפונית לעיירת החוף פרימורסקו, באזור מיוער הסמוך לשמורת רופוטמו.
לפי הממצאים הארכאולוגיים, המקום שימש כמקדש כבר מאמצע האלף השני לפני הספירה, בתקופת הברונזה המאוחרת, ונזנח רק בתחילת המאה ה-4 לספירה. מנהלת החפירות העריכה שהוא פעל ברציפות כמעט 2,000 שנה.
לאורך רוב התקופה הזאת היה זה אתר פולחן של התרקים, העמים הקדומים שחיו בשטחי בולגריה ובחלקים נוספים של דרום-מזרח אירופה לפני התקופה הרומית ובמהלכה.
הצילומים מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ברישיונות חופשיים · קרדיט לכל צילום
- הרחבה המרכזית של המקדש · צילום: Vislupus · CC BY-SA 4.0
האתר כולל סלעים טבעיים עצומים, שחלקם עובדו בידי אדם. התרקים ניצלו את צורות הסלע הקיימות, חצבו בהן סמלים ומעברים ויצרו מתחם ששימש ככל הנראה לטקסים דתיים.
במילים אחרות, במקום לבנות מקדש מאבנים קטנות, הם הפכו את הנוף עצמו למקדש.
האבנים ששימשו אולי גם כשעון אסטרונומי
אחד החלקים המסקרנים ביותר בבגליק טאש הוא סידור הסלעים במתחם המרכזי.
חוקרים הציעו שחלק מהאבנים והחריצים שימשו למעקב אחר תנועת השמש, חילופי העונות ואירועים אסטרונומיים כמו ימי ההיפוך והשוויון.
באתר נמצא גם סידור של אבנים גדולות, שמזוהה בפרשנויות המקומיות כשעון שמש קדום.
הרעיון מרתק: בתקופה שבה לא היו שעונים, מחשבים או לוחות שנה מודרניים, אנשים יכלו להיעזר במיקום השמש ובצללים כדי לעקוב אחר הזמן.
חשוב לומר שלא כל הפרשנויות האסטרונומיות של המקום מוסכמות או מוכחות באותה מידה. אבל עצם קיומו של מתחם פולחני כה קדום, עם סימני חציבה ותצורות סלע מכוונות, הופך אותו לאתר יוצא דופן.
מיטת הנישואים של האלים
במרכז האתר נמצא אחד המתקנים המפורסמים ביותר שלו, המכונה “מיטת הנישואים”.
זהו משטח אבן שנחשב, לפי הפרשנות של חופרי האתר, למקום שבו נערכו טקסים שסימלו את האיחוד בין האלה האם לאל השמש.
הצילומים מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ברישיונות חופשיים · קרדיט לכל צילום
- אגן שנחצב בסלע · צילום: Vislupus · CC BY-SA 4.0
לידו נמצאים אגנים ותעלות שנחצבו בסלע. לפי החוקרים, שפכו לתוכם בטקסים ארבעה נוזלים: מים, חלב, שמן ויין.
החוקרים קושרים את האתר לפולחני פוריות, להתחדשות הטבע ולמחזור החיים.
יש במקום גם סלע המכונה “כס המלכות”, עם מושב ומשענות ידיים שנחצבו בו, שתי שקערוריות בצורת טביעת רגל, ומעברים שמפורשים כחלק ממסלול סמלי של חניכה או התנסות רוחנית.
קשה לדעת איך בדיוק נראו הטקסים שנערכו כאן. לא נשארו תיעודים מפורטים של המתרחש, וחלק מהמשמעויות מבוססות על השוואות למיתולוגיה ולפולחן התרקי.
אבל כשמסתובבים בין הסלעים, לא קשה לדמיין איך המקום יכול היה להרשים אנשים גם לפני אלפי שנים.
אז למה קוראים לו סטונהנג׳ הבולגרי?
הכינוי מגיע מהדמיון החזותי לאתר סטונהנג׳ המפורסם באנגליה: סלעים גדולים, סידור יוצא דופן וקשר אפשרי לפעילות פולחנית ואסטרונומית.
אבל יש גם הבדל משמעותי.
סטונהנג׳ באנגליה הוא מונומנט שנבנה מאבנים שהובאו למקום והוצבו במערך מתוכנן. בבגליק טאש, לעומת זאת, רוב הסלעים טבעיים: הם נוצרו כאן, וחלקם עובדו או סודרו בידי אדם.
הצילומים מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ברישיונות חופשיים · קרדיט לכל צילום
- סלע ענק שנשען על סלע אחר · צילום: Vislupus · CC BY-SA 4.0
לכן אין לראות בשני האתרים מבנים זהים, ואין ראיה לכך שנוצרו בידי אותה תרבות.
ובכל זאת, התחושה של עמידה בין אבנים עצומות שהיו חלק מטקסים קדומים מזכירה את המסתורין שמושך מבקרים לסטונהנג׳ כבר שנים.
הסיבה המפתיעה שהמקום נשאר מחוץ למסלולי התיירות
כאן מגיע חלק פחות מוכר בסיפור.
בשנות ה-70 וה-80 לא היה אפשר להגיע לבגליק טאש בכלל. השטח היה בתוך אחוזת הציד “פרלה”, ששימשה את טודור ז׳יבקוב, מנהיגה של בולגריה הקומוניסטית במשך עשרות שנים, ואת שירות האבטחה של המדינה.
לפי תושבי פרימורסקו, ברחבה שלפני המקדש רקדו עד 1956 נסטינרים, רקדני האש של סטרנג׳ה, על גחלים לוחשות. באותה שנה הולאם השטח, והתחילה הבנייה של “פרלה”. על המסורת הזאת כתבנו בכתבה על הריקוד על הגחלים.
אמנם הארכאולוג קרל שקורפיל תיאר את המקום כבר בסוף המאה ה-19, אבל החפירות השיטתיות התחילו רק ב-2002. בין 2002 ל-2004 חשף צוות של המוזיאון ההיסטורי האזורי של בורגס את המתחם המרכזי, והחזיר למקומם סלעים שנפלו. ב-2005 הופסקו העבודות מחוסר תקציב.
כך התברר שבמרחק קצר מאחד מאזורי הנופש הפופולריים של בולגריה נמצא מתחם פולחני עתיק בעל חשיבות ארכאולוגית. ועד היום, רק חלק קטן מהאזור שסביבו נחקר.
מה רואים בביקור בבגליק טאש?
החוויה מתחילה עוד לפני שמגיעים לסלעים.
הדרך עוברת ביער טבעי, ובין העצים נפתחת בהדרגה רחבה ובה גושי אבן גדולים בצורות לא שגרתיות.
הצילומים מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ברישיונות חופשיים · קרדיט לכל צילום
- השביל ביער אל האתר · צילום: Vislupus · CC BY-SA 4.0
באתר אפשר לראות את המתחם הטקסי המרכזי, סלעים מעובדים, תעלות ושקעים שנחצבו באבן, לצד תצורות טבעיות מרשימות. ממקומות מסוימים רואים גם את הים.
אין כאן בניין מקדש עם גג ועמודים מסודרים. חלק מהקסם הוא דווקא בכך שהמקום נשאר חלק מהנוף.
מומלץ להקדיש לביקור כשעה עד שעה וחצי, ואם מתעניינים במיוחד בארכאולוגיה או בצילום, אפשר להישאר גם יותר.
איך מגיעים לבגליק טאש?
האתר נמצא מצפון לפרימורסקו, בדרום חוף הים השחור של בולגריה.
הדרך הנוחה ביותר היא ברכב. נוסעים מפרימורסקו צפונה, לכיוון חוף פרלה (Perla Beach), וממשיכים לפי השילוט לבגליק טאש. ליד הכביש יש חניה, וממנה ממשיכים ברגל כקילומטר בדרך עפר רחבה ביער, כ-20 דקות.
אפשר להגיע גם במונית מפרימורסקו עד החניה, אבל כדאי לתאם מראש גם את הנסיעה חזרה.
כמה עולה הכניסה?
בעונת הקיץ יש באתר קופה, והכניסה בתשלום סמלי, עם הנחה לתלמידים ולגמלאים. ביולי ובאוגוסט הקופה פתוחה מ-8:30 עד 20:00. המחיר והשעות עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק אותם לפני הביקור, במיוחד מחוץ לעונת הקיץ.
השטח עצמו פתוח בחלקו לשמש, ויש בו סלעים ומשטחים לא אחידים. כדאי להגיע עם נעליים נוחות וסגורות, מים וכובע.
האם מתאים לביקור עם ילדים?
כן, במיוחד לילדים שאוהבים לחקור מקומות בטבע.
הסלעים הענקיים והמעברים ביניהם יכולים להפוך את הביקור למעין מסע גילוי, והסיפור על האלים והטקסים הקדומים מוסיף עניין.
הצילומים מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ברישיונות חופשיים · קרדיט לכל צילום
- מעבר צר בין הסלעים · צילום: Vislupus · CC BY-SA 4.0
עם זאת, חשוב להשגיח על ילדים ליד סלעים גבוהים ומעברים צרים. האתר אינו מגרש משחקים, ואין לטפס על אבנים או להיכנס לפתחים שאינם מסומנים ובטוחים.
המסלול אינו מתאים במיוחד לעגלות ילדים, בגלל השבילים הלא אחידים.
שווה להגיע במיוחד?
אם אתם נופשים בפרימורסקו, בקיטן, בסוזופול או באזור דרום הים השחור, בגליק טאש יכול להיות תוספת מעניינת במיוחד לחופשה.
אפשר לשלב את הביקור עם טיול באזור רופוטמו וליהנות מיום שמשלב טבע, היסטוריה ונופים.
הצילומים מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ברישיונות חופשיים · קרדיט לכל צילום
- הים השחור מבגליק טאש · צילום: User:Vmenkov · CC BY-SA 3.0
זו לא אטרקציה גדולה עם פעילויות מסודרות, אלא מקום שהעניין בו טמון בסיפור העתיק ובאווירה שלו.
ובסופו של דבר, אולי זה מה שהופך את בגליק טאש למיוחד כל כך.
אותן אבנים עצומות שעמדו כאן לפני אלפי שנים עדיין נמצאות ביער, כמעט באותו נוף. תרבויות קמו ונעלמו, ממלכות נפלו, ובולגריה השתנתה לחלוטין.
אבל הסלעים נשארו.
מחפשים עוד מקומות מסקרנים בבולגריה? ב-YallaPaca תמצאו מדריכים, מסלולים, המלצות ורעיונות למקומות מיוחדים שלא תמיד מופיעים במסלולי התיירות הרגילים.
עודכן: נובמבר 2026. שעות פתיחה ודמי כניסה עשויים להשתנות.











